גוף האדם כמכונה משוכללת – אנטומיה של גוף האדם
האיברים שבגוף האדם בנויים רקמות שונות. בכל איבר מצויה רקמה אחת המבצעת את התפקיד או את התפקידים של האיבר, וזו היא הרקמה העיקרית. למשל, בשרירי השלד שבגופנו, הרקמה העיקרית היא רקמת השרירים. מלבדה, נמצאים בשריר מזון וחמצן ועצבים המעצבבים את השריר ומפעילים אותו. מערכות האיברים מחולקות ל- 9 חלקים, והן:
- אבירי המשען (השלד), שתפקידם הם לשמש משען ומגן לאיברים אחרים בגוף ומקום אחיזה לשרירים.
- השרירים, המשמשים להנעת חלקי הגוף.
- הדם והלימפה, המשמשים להובלת חומרים שונים בגוף.
- איברי העיכול שתפקידם לקבל מזון מן החוץ, לעכלם ולספגם.
- איברי הנשימה, המשמשים לחילוף גזים הכרוך ביצירת האנרגיה בגוף.
- איברי הפרשה, שתפקידם להפריש אל מחוץ לגוף את חומרי הפסולת שנוצרו בתוך תאי הגוף בפעולתם.
- איברי ההפרשה הפנימית, המספקים לדם חומרים מיוחדים (הורמונים) המסדירים את פעולת הגוף.
- איברי החושים והעצבים, המשמשים ליצירת הקשר בין הגוף והסביבה ולהסדרת הפעולות בגוף.
- איברי המין, המשמשים לרבייה.
את הגוף אפשר לחלק לכמה חלקים: הראש, הגוף והגפיים (ידיים ורגליים). בשלושת החלקים ערוכים רוב האיברים בסימטריה דו צדדית, ואת הגוף ניתן לחצות לשני חצאים לאורכו דרך קו האמצע של הגוף.
סימטריה דו צדדית מקלה על תנועות הגוף כי העומס על האברים נחלק במידה שווה. ניתן לחלק את הגוף גם לרוחבו לשני חצאים – גפיים עליונות וגפיים תחתונות.
השלד ותפקידיו
- לשמש משען לחלקים הרכים של הגוף.
- לאפשר את תנועת האברים השונים (העצמות משמשות כמנופים המופעלים על ידי השרירים הקשורים אליהם).
- להגן על האברים הפנימיים: מוחות הגלגל, מוח השדרה, ריאות, לב ועוד.
מספר העצמות בגוף האדם הבוגר הוא 206. לכל עצם צורה וגודל משלה.
עמוד השדרה מהווה ציר האורך של הגוף, אליו מתחברות הצלעות ועמן חגורת הירכיים.
מפרקים: מקום החיבור בין העצמות נקרא מפרק.
סחוס: צורת רקמת החיבור. יש כמה סוגים של סחוס כמו בחוליות הגב, שתפקידן להיות בולם ולמנוע חיכוך כו הסחוס הנוזלי כמו אף, אוזן וכו'.
גיד: רצועה (חוט) המקשר בין אחד לשני – מפרקים, עצמות וכו'.
רצועות: את המפרקים והעצמות חובקת קבוצת שרירים אחרת הנקראת רצועות משום שהם חובקים את החיבורים בשלד כמו עטיפה. למשל, ברך חובקת – רצועות צדדיות, רצועות צולבות קדמית ואחורית.
שרירי השלד
התנועות בגוף מתאפשרות על ידי פעולת ההתכווצות של תאי רקמת השרירים. השרירים מהווים כ- 40% ממשקל גוף האדם. בשרירי השלד מאוגדים הסיבים המשורטטים לגושים גדולים, הבולטים תכופות על פני הגוף.גושי שרירים אלו מכונים בשמות שונים בהתאם למקומם בגוף, לצורתם ולפעולתם.
שרירי השלד מהווים את הבשר שבגוף. צבעם אדום בגלל ריבוי צינורות הדם העוברים בהם. בין השרירים שבגוף קיימת חלוקת עבודה וכל אחד ממלא תפקיד מסוים בתנועה. יש שרירים המטים אבר מן הגוף אל הצד ואחרים המקרבים אותו לקו האמצע של הגוף. יש שרירים המסובבים אברים וכן שרירים רבים לכפיפה ופשיטה.
בגוף האדם מונים מאות שרירים. רובם כרוכים זוגות-זוגות בהתאם לסימטריה של הגוף.
הפיזיולוגיה של השרירים
השרירים מגיבים לגירויים על ידי התכווצותם. השריר המתכווץ משנה את צורתו. הוא מתקצר ונראה עבה יותר, אך אין בשינוי משום שינוי בנפח השריר. השרירים מסוגלים להתכווץ בהשפעת גירויים שונים: מכניים כמו דקירה, צביטה ופציעה, תרמיים – שינויי טמפרטורה (מזג אוויר, קר, חם), כימיים – חומצות, מלחים מסוימים וכו', חשמליים – זרם חשמלי ופיזיולוגיים – בהשפעת גירויים הבאים דרך סיבי העצבים.
השריר הטרי מורכב מ- 75% מים, 21% פרוטאינים (חלבונים) ומתרכובות אורגניות אחרות (חנקן, זרחן), ממלחים ועוד.פעולת השרירים גורמת ליצירת חום. אחרי הליכה מהירה או פעילות ספורטיבית מאומצת עולה הטמפרטורה של הגוף במידה ניכרת.